מָשָל לִכְלִי קָטָן
כתבי בעל הסולם, מאמרי 'שמעתי', מאמר נ"ב: "אין עבירה מכבה מצווה"
אָדָם שֶׁרוֹצֶה לָתֵת לַחֲבֵרוֹ
חָבִית גְּדוֹלָה מְלֵאָה עִם יַיִן,
וְאֵין לַחֲבֵרוֹ אֶלָּא כּוֹס קָטָן,
מַה הוּא עוֹשֶׂה?
–
הוּא נוֹתֵן לוֹ יַיִן לְתוֹךְ הַכּוֹס הַזֶּה,
וְהֶחָבֵר מוֹלִיךְ אֶת הַכּוֹס הַבַּיְתָה
וְשׁוֹפֵךְ שָׁם,
–
וְאַחַר כָּך הוּא מַתְחִיל מֵחָדָשׁ לָלֶכֶת עִם הַכּוֹס,
וּמְמַלֵּא עוֹד הַפַּעַם עִם יַיִן
וְהוֹלֵךְ עוֹד הַפַּעַם לְבֵיתוֹ,
עַד שֶׁמְּקַבֵּל אֶת כּל חָבִיּוֹת הַיַּיִן.
וְשָׁמַעְתִּי עוֹד מָשָׁל,
עַל בּ' חֲבֵרִים,
שֶׁאֶחָד נִהְיָה מֶלֶךְ,
וְהַשֵּׁנִי הָיָה עָנִי וְאֶבְיוֹן,
וְשָׁמַע שֶׁחֲבֵרוֹ נַעֲשָׂה מֶלֶךְ.
אָז הֶעָנִי הָלַךְ לַחֲבֵרוֹ הַמֶּלֶךְ,
וְסִיפֵּר לוֹ עַל מַצָּבוֹ הָרַע,
אָז הַמֶּלֶךְ נָתַן לוֹ מִכְתָב לְשַׂר הָאוֹצָר,
שֶׁבְּמֶשֶׁךְ שְׁעָתַיִים,
הוּא יְקַבֵּל כֶּסֶף כַּמָּה שֶׁרוֹצֶה.
וְהֶעָנִי בָּא לְבֵית הָאוֹצָר עִם הַקּוּפְסָא הַקְּטַנָּה,
וְנִכְנָס וּמִילֵא אֶת הַקּוּפְסָא הַקְּטַנָּה עִם כֶּסֶף.
כְּשֶׁיָּצָא, הַפָּקִיד נָתַן לוֹ בְּעִיטָה בַּקּוּפְסָא,
וְכל הַכֶּסֶף נָפַל לָאָרֶץ,
וְכָך הָיָה חוֹזֵר חֲלִילָה,
וְהֶעָנִי הָיָה בּוֹכֶה,
לַמָּה הוּא עוֹשֶׂה לוֹ כָּךְ,
–
וּלְבַסּוֹף אָמַר לוֹ הַפָּקִיד:
"כּל הַכֶּסֶף שֶׁלָּקַחְתָּ כּל הַזְּמַן
שֶׁלְּךָ הוּא,
וְאַתָּה תִּיקַח הַכּל.
כִּי לא הָיוּ לְךָ כֵּלִים
לָקַחַת אֶת הַכֶּסֶף
שֶׁיַּסְפִּיק לְךָ מֵהָאוֹצָר",
לָכֵן עָשָׂה תַּחְבּוּלָה כָּזאת.